יוגה - מאמרים

בחזרה לרשימת המאמרים »

יוגה - מסורת עתיקה

זוהר מנור

23.01.2007

יוגה - מסורת עתיקה

היוגה היא מסורת עתיקה שמקורה בתת היבשת הודו. היא מוזכרת במפורש לראשונה בכתבים לפני 2700 שנה ב'קאתה אופנישאד' (כתבים וודים עתיקים) ומתוארת כריכוז התודעה: "כאשר החושים הם בשליטה, יציבות בריכוז החושים, זאת הם מכנים יוגה, אז על היוגי להיות קשוב, שכן יוגה באה ויוגה הולכת". היוגה המוכרת כיום הינה טכניקה המבוססת על התנסות. היא שואפת למיקוד פנימי ושליטה בריכוז החושים, אך נוגעת במורכבות של האדם כמכלול של: גוף, נשימה, תודעה ולב.

פירוש המילה יוגה:
למילה יוגה משמעויות מושגיות שונות, כמו האימון עצמו, ניתן לפנות לרובד אחד של המילה, אך ניתן גם לראות את הפירושים כמובילים לתפיסה רחבה ועמוקה יותר:

לאחד, לצרף – האדם כמכלול של תחושות רגשות,אינטלקט, גוף, נשימה , תודעה, תנועה לאיחוד הרבדים השונים. כמו גם איחוד האדם עם הסובב איתו , עם הבריאה והבורא.

תנועה ממקום נוכחי, אל מקום חדש, אחר שאינו בהישג יכולתנו הנוכחית, מצב שבו אנו פועלים להשגת

שינוי - הוא יוגה, לימוד טקסטים המעשירים ומרחיבים את ידיעותינו על עצמנו, שיח פורה המאיר לנו צדדים נוספים בהווייתנו, כמו גם מציאת דרך לכפיפה קדימה ונגיעה בכפות רגלינו.

עשייה, פעולה שתשומת ליבנו והוויותינו נתונים לה במלואם - הבאת נוכחותנו המלאה לכל רגע ורגע. בשונה מעשייה שבה גופינו נוכח אך מחשבותינו נודדות אל העבר העתיד וכיוצא בזה. ככל שאנו נוכחים בעשייה מתוך קשב למתרחש ברגע, כך הסיכוי לטעות קטן, ותבניות עשייה הרגילות יכולות להיחשף בפנינו. כל רגע הופך חדש.

איחוד עם הבורא – תחושת הרמוניה עם הבריאה והעולם,מפתחת בנו רגש לקיום ואחריות לקיומינו.

אז מדוע איננו מתקיימים בתחושת איחוד? תנועה לשינוי? ונוכחות מלאה?
בבסיסה של היוגה קיימת ההנחה שאחת הסיבות הראשונות לסבל הינה תפיסה מוטעית של המציאות, אי הידיעה Avidya בסנסקריט, Vedre - ראייה, בלטינית, אנו רואים את המציאות מבעד למסכים שעטינו על עצמנו כתוצאה מסכום הפעולות הרבות הלא מודעות במהלך חיינו כתוצאה מ:

אגו - Asmita בסנסקריט, הדוחף אותנו להפרזה בחשיבות עצמית 'אני יודע', 'אני חייב להיות הטוב ביותר'.

Raga - הצבת דרישה בפני עצמנו כתוצאה מהרגל או זיכרון קודם. ללא קשר לנחיצותו.
אנו רוצים דברים שאין לנו, מה שיש לנו לעולם אינו מספק, רוצים לאחוז בדברים שרוצים לקחת מאיתנו.

Devsa - דחייה של דברים שאינם מוכרים, או דחייה והתנגדות כתוצאה מניסיון העבר, מחשש שהכאב יחזור.

Abbinivesa – פחד - הבא לידי ביטוי במצבי חיים רבים, ספק לגבי מיקומינו בחיים, חוסר ביטחון כאשר הזמנים קשים יותר, חשש מהזדקנות וכדומה.

היוגה פונה אל הכלי בו אנו תופסים את המציאות, התודעה, במטרה למרקו, להצלילו, ולהבהירו. כשתפחת אי הידיעה, הבנה אמיתית תוכל לתפוס מקום, וכשזו משתררת שקט ובהירות מתפשטים בתוכנו.

תנועה - עולם החומר נתון בתנועה חולפת והתכלות ,חומר סמיך כמו עצמות וגוף אך גם מחשבות, רצונות, תשוקות, תפיסת המציאות,חלומות, רגשות אף הן סוג של חומר.

הקבוע - בבסיס היוגה מונחת התפיסה שמעבר לרבדי החומר, עמוק בתוכנו מתקיים מצב קבוע שאינו נתון לתנועה וכיליון 'זה הרואה' או 'זה הרואה נכונה' מהות עם תרצו.
אימון היוגה מעודד את המהות לעלות מתוך השקטת תנודות תנועת החומר, המחשבה, התודעה, סוג זה של קשב וראיית המציאות יכול להשפיע על חיינו ופעולתנו.

איך עושים זאת?
הרצון והתנועה לשיפור הם אכן נטייה מהאגו אך הם מהווים מדרגה ראשונה בסולם.
היוגה מציינת 3 גורמים מסייעים.

Tapas - tap - 'לחמם' 'לנקות' מתוך אותו עקרון של חימום הזהב על מנת לטהרו לזככו, כך ביכולתנו לשמור על בריאותינו , תנוחות היוגה ותרגילי הנשימה מסייעים בידינו כמו גם שמירה מאמירות מילוליות.

לימוד עצמי - Svadhyaya , כפי שנפלאות הגוף אינן חשופות ובהירות לנו כך גם תודעתנו ופעולתנו מול סובב, מי אנחנו? מקום לגילוי מתוך חקר עצמי. חקר מתוך ישרות ופיתוח מידת רוחק מעצמנו, ללא שיפוט עצמי, כמו חוקר המתבונן במושא מחקרו. מתוך רגישות, סקרנות ועניין.

טיב העשייה - להיות נוכחים בעשייה, עם מחשבה, ורגש, ללא תלות בתוצאות, פירות העשייה, מבלי להיצמד לציפיות, מתוך הבנה רחבה יותר של הקיום. נתונים לפעולה עצמה.

אימון הגוף
האימון מאפשר את חווית התנועה ממצב אחד לאחר גבוה ממנו. הגוף משתנה תדיר- ילדות, נעורים לידות, זקנה , שווי משקל בין גוף תודעה ורוח מאפשר את החופש להיות מי שאתה באמת.

אסאנות – מתורגמות בעברית לתנוחות, בשונה מתרגילים פיזיים הן שואפות להכיל את הגוף , התודעה והנשימה. חווית האסאנה הינה פנימית, בשונה מריקוד היא אינה מתבצעת כלפי חוץ, התנועה עם הנשימה ומיקוד החשיבה יוצר חוויה פנימית. אקרובטים וספורטאים יכולים לשלוט בגופם במידה מדהימה אך קשה יהיה למצוא בניהם אישיות מאוזנת.

פרוש המילה אסאנה – 'להיות' 'להשאר' 'לשבת' 'להתבסס' . אסאנה מכילה שני מרכיבים:
- יציבות ועירנות.
- נינוחות וקלילות.

לשם מציאת תכונות אלו עלינו להיות כנים ואמיצים עם עצמנו, כאשר התנוחה נושאת מתח ,לא ניתן להתבסס בה, כיבוש אסאנה הינו תהליך הדרגתי מתוך קשב פנימי.

אנו יכולים לחוש נינוחות אך מחשבותינו נודדת למקומות אחרים, או לחילופין נוכל לחוש ממוקדים אך מצויים במתח ונשימתנו קצרה.
איכויות האסאנה יתגלו רק עם נכיר בנקודת המוצא שלנו ונלמד לקבל אותה.

הנשימה - הכרות עם נקודת המוצא שלנו כוללת גם היכרות עם הנשימה. כוח קיום הפועם בתוכנו.
הנשימה משקפת מצבים פנימיים, כשאנו כואבים או מצויים במתח הנשימה קצרה ולא רציפה, ברגיעה ושינה עמוקה הנשימה חלקה ורציפה. באם מצב פנימי משפיע על הנשימה הבנת תהליך הנשימה ושליטה בו יכול להשפיע על מצב פנימי של מתח וחרדה, לא סתמיות הן האימרות 'אין לי אויר לנשימה' או 'קח אויר' 'תנשום עמוק' הנאמרות במצבים בהם אנו מתוחים.

לנשימה תנועה כוון ועומק בגוף היא מחברת אותנו לאברים פנימיים, כמו גם לעולם סביבנו.
קשב ותנועה עם נשימה מודעת מרככת ומעצימה את התנועה.

לסיכום: יוגה היא חוויה פנימית מתוך הווייתנו
אנו מנסים לפעול מתוך ערנות לעשייה, מתבוננים בה ובדרך בה אנו מבצעים אותה, מתוך לימוד עצמי, הלימוד יכול להתבצע מתוך ישירות ויצירת מידת רוחק, מתוך תשומת לב מיקוד ורגש לעצמנו, ומשם תנועה אל עבר שינוי, ובהירות יחסית.

המעבר מהאימון על המזרון עד לחלחולו לחיי היום יום, אינו מובן מאליו לשם כך נדרש האימון להתבצע כראוי, בהתמדה ולאורך זמן, תוך פיתוח גישה של חביבות ושוויון נפש כלפי כל העולה ומזדמן בדרכינו (מתוך היוגה סוטרה של פטנג'לי).

ליקטה וכתבה: מנור זוהר.